#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 1 האם מותר לזקוף מנורה של חוליות ביו&quot;ט, ומדוע?	ב&quot;ש אסרו שסוברים יש בנין בכלים, וב&quot;ה התירו שסוברים שאין בנין וסתירה בכלים, זה אחד מהג' דברים שר&quot;ג החמיר כדברי ב&quot;ש.	ביצה כב.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 2 לזקוף הנר (למשוך השמן לצד כדי שיכבה הנר), קנבא (למחוט ראש הפתילה שנעשה פחם) האם מותר ביו&quot;ט?	"לזקוף הנר - אסור שהנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה.<p dir=""rtl"">קנבא - רב התיר</p>"	ביצה כב.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 3 האם מותר ביו&quot;ט לכבות את הנר מפני דבר אחר (תשמיש המיטה), שלא יתעשן הבית וכד', לכבות את הדלקה, והאם מותר לכחול את העין?	"לר' יהודה שמתיר מכשירי אוכל נפש מתיר את כל הנ&quot;ל (שהם גם בכלל 'לכם' לכל צרכיכם) אבל לחכמים אסור.<p dir=""rtl"">לכבות דלקה במקום סכנה, וכן חולי העין בתחילת חוליו מותר אף בשבת משום סכנה.</p>"	ביצה כב.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 4 האם מותר לכחול את העין לרפואה ביו&quot;ט ע&quot;י ישראל או ע&quot;י נכרי, ומה הדין ביו&quot;ט שני של ר&quot;ה?	"כגון רירא דיצא דמא דמעתא וקדחתא - בתחילת החולי שיש סכנה מותר אף בשבת. בסוף החולי כשאין סכנה - לר&quot;י שמתיר מכשירי אוכל נפש מותר, ולחכמים אסור.<p dir=""rtl"">ע&quot;י נכרי - מותר בשבת וביו&quot;ט שכל צרכי חולה נעשים ע&quot;י נכרי, ואף שמסייע בהדיה שפותח וסוגר את העין, מסייע אין בו ממש.</p><p dir=""rtl"">ביו&quot;ט שני של ר&quot;ה - אמימר התיר אף ע&quot;י ישראל, שסבר כנהרדעי שהתירו ביצה ביו&quot;ט שני של ר&quot;ה שמימות עזרא לא היה אלול מעובר, אבל לשאר השיטות אסור.</p>"	ביצה כב.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 האם אופים פת עבה בפסח ופת מרובה ביו&quot;ט?	"ב&quot;ש אסרו לאפות פת עבה בפסח וב&quot;ה התירו' ביאר רב הונא עד טפח כלחם הפנים, א&quot;ל רב יוסף שאין ללמוד מלחם הפנים ששם זריזים ופת עמילה ועצים יבשים ותנור חם של מתכת.<p dir=""rtl"">ר' ירמיה בר אבא בשם רב וי&quot;א שרב בשם רבי אמר שלא דברו על פסח משום שמחמיץ, אלא על יו&quot;ט שאין לאפות פת מרובה משום טרחא, תניא נמי הכי. זה אחד מהג' דברים שהחמיר ר&quot;ג כדעת ב&quot;ש.</p>"	ביצה כב:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 2 אלו ג' דברים היקל ר&quot;ג במשנה [האם כו&quot;ע מודים שהיקל בהם]?	"מכבדים בין המיטות. ר&quot;א ב&quot;ר צדוק אמר לא היו מכבדים ביו&quot;ט, אלא היו מכבדים מערב יו&quot;ט ופורסים סדינים, וכשהאורחים נכנסים סילקו אותם.<p dir=""rtl"">מניחים את המוגמר. ר&quot;א בר&quot;צ אומר שלא היו מניחים ביו&quot;ט, אלא בערב יו&quot;ט ממלאים ערסקאות ופוקקים אותם, ונמצא הבית מתגמר מאליו. אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר (את הכלים) לכו&quot;ע אסור.</p><p dir=""rtl"">עושים גדי מקולס בלילי פסחים, אבל חכמים אוסרים שנראה כמאכיל קדשים בחוץ.</p>"	ביצה כב:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 3 האם מותר ביו&quot;ט להניח את המוגמר להריח, לגמר את הכלים ומדוע?	אמר רב אסי (למסקנא): להריח - לר&quot;ג מותר ולחכמים אסור [ר&quot;א בר&quot;צ אומר שאף ר&quot;ג אסר], לגמר - לכו&quot;ע אסור.	ביצה כב:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 4 האם מותר ביו&quot;ט לעשן את הפירות ע&quot;ג גחלים וע&quot;ג חרס ומדוע?	ע&quot;ג גחלים - ר' ירמיה בר אבא בשם רב וכן רב הונא ורב יהודה אסרו מפני שתחילתו מכבה וסופו מבעיר. שמואל רבא ורב אשי התירו מידי דהוי אבשרא אגומרי.</p><p dir='rtl'>ע&quot;ג חרס - רב יהודה התיר שאינו מכבה, רבה ואמימר אסרו גם משום שמוליד ריח.	ביצה כב:		שני
